אימון בטוח: איך לטפל ולמנוע דלקות עקב פעילות ספורטיבית

                                   מאת: סולגאר

פציעות הן חלק בלתי נפרד מהאימון הגופני – כמעט כל אדם העוסק בספורט באופן קבוע סבל מפציעה כזו או אחרת, שעלולה לעיתים להתפתח לדלקת. עם זאת, בעזרת אימון והדרכה נכונים, ניתן למזער את הסיכון ולהתמודד טוב יותר עם פציעה קיימת.
 
ישנם שני סוגים של פציעות ספורט: פציעות טראומתיות – נוצרות כתוצאה ממאמץ חד פעמי החורג מעבר לסף היכולת של הרקמה. על פציעות אלו נמנות בין השאר פריקת כתף, נקע בקרסול, קרע של רצועה וכו'. הסוג השני הוא פציעות כתוצאה ממאמץ יתר- פציעות הנוצרות כתוצאה ממאמץ לפרקי זמן ממושכים, עקב ירידה ביכולת הגוף להתמודד עם המאמץ. דוגמאות לפציעות מסוג זה הם שברי מאמץ, שחיקת סחוסים וכאב פטלופמורלי*.
 
דלקת עקב פציעה ספורטיבית
 
בזמן מאמץ גופני מופעלים על הרקמות עומסים מוגברים, אשר עלולים לגרום למתיחה או לקרע. הרקמה הפגועה משחררת חומרים שמאותתים למערכות הריפוי וההחלמה להיכנס לפעולה. דלקת הינה תגובה טבעית של מערכות החיסון וההחלמה לנזקים הנוצרים ברקמות הגוף. השלב הבא בעקבות הדלקת הוא בניית רקמות חדשות המחליפות את אלו שנהרסו. בשלב זה, רקמות חיבור חדשות נוצרות ומאחות את הקרע.
כאשר מתרחשת דלקת, ניתן לחוש כי המקום הפגוע מעט נפוח ורגיש למגע. קשויות תתכן נוקשות בשרירים מסביב לפציעה, ואם הפציעה חלה מסביב למפרק, גם טווח התנועה של המפרק עלול להיפגע. הכאב כשלעצמו משמש כאות אזהרה לכך שקיימת פגיעה ויש לנוח או להוריד מעומס האימון.
מטרת הטיפול בפציעות ספורט אינה רק להקל על הכאב, אלא לדאוג להחלמה תפקודית של הספורטאי. הטיפול המסורתי בדלקת כולל מנוחה, קרח, חבישה והרמת המקום הפגוע. רצוי לשמור על תנועת המקום ולהימנע ממנוחה מוחלטת שכן תנועה מאיצה את זרימת הדם ובכך מונעת נפיחות. בנוסף, התנועה מונעת את קיבעון המקום הפצוע בטווח הארוך. כמובן שעל הפעילות להיות מתונה ביותר ולא בטווח הכאב.
דרכים למניעת פציעות
 
חימום הגוף לקראת פעילות גופנית נחשב לאמצעי פשוט וחיוני, העוזר במניעת פציעות במהלך הפעילות ומהווה את המפתח לאימון בטוח ואפקטיבי. בזמן החימום עולה טמפרטורת השרירים, וגדלה האלסטיות של הגידים, הרצועות והמפרקים.
כאשר תרגיל מסוים אינו מסתדר או אינו נוח, מוטב להחליפו או לשנות את טכניקת ביצועו. רצוי לבצע אימונים ממצים שאינם מוגזמים במשכם או בעצימותם, שכן הגזמה עלולה לגרום לעייפות שרירית ולפציעות מיותרות.
במקום לבצע את אותה הפעילות מידי יום, רצוי לגוון. באופן זה הגוף משתמש בקבוצות שרירים שונות והעומס עליהן פוחת.
במקביל לאלו, ישנם תוספי תזונה טבעיים שיעזרו לגוף להתמודד עם התופעות הנגרמות כתוצאה מפעילות ספורטיבית:
 
הינו תוסף תזונה המופק מתערובת של שמונה חומצות שומן ייחודיות והינו בחירה מצוינת עבור אלו המחפשים לתמוך בבריאות מיטבית של המפרקים.
חומצות השומן המצויות בסלדרין הן בעלות השפעה נוגדת-דלקת בולטת. הן מעכבות היווצרות דלקת בשכבות הפנימיות של כלי הדם (תאי אנדותל) ומפחיתות מהשפעותיהן המעודדות דלקת של חומצות שומן אחרות, כמו חומצה ארכידונית. סלדרין משפיע גם ברמה התאית ומהמחקרים עולה כי הוא משיב על כנו את הנוזל הדרוש לריפוד העצמות והמפרקים כדי לשמור על גמישות ויכולת תנועתיות.
 
אצל ספורטאים מקצוענים וחובבים כאחד, הספורט ידוע ביכולתו להפעיל עומסים על מפרקים ובמיוחד על הברכיים. רוב האתלטים והספורטאים החובבים מחפשים פתרונות לשמירה על בריאות המפרקים וגמישותם כדי לשפר את הביצועים ולמזער את תחושת חוסר הנוחות, שחיקת המפרקים והכאב.
תוסף התזונה גלוקוזאמין כונדרואיטין קומפלקס מכיל שילוב מהפכני של רכיבים טבעיים הפועלים לשימור רקמות החיבור והסחוס ולשיקומן. הקומפלקס מכיל גלוקוזאמין וכונדרואיטין, אשר מאטים את התפתחותן של מחלות הגורמות לפגיעה במפרקים, לרבות דלקת מפרקים שגרונית (ארטריטיס) ודלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארתריטיס). גלוקוזאמין הוא חומר מוצא לבניית רקמת החיבור והסחוס ולכן הוא חיוני לפעילותם התקינה של המִפרקים. כונדרואיטין מגן ביעילות על המפרקים על ידי עצירת פירוקו של הסחוס. שילוב של גלוקוזאמין וכונדרואיטין נמצא יעיל בטיפול בבעיות פרקים רבות.
 
תוספי תזונה נוספים וחשובים לספורטאים:
מגנזיום ציטראט הינו מינרל חיוני אותו אנו נדרשים לקבל מהתזונה. מינרל זה מהווה קו-פקטור ל- 300 אנזימים המשתתפים בתהליכים רבים בגוף האדם. המגנזיום משמש כרכיב מבני בהרכב עצמות השלד ונושא תפקיד חשוב גם בשמירה על פעילות הלב. מגנזיום הוא אחד המינרלים החשובים והנחוצים ביותר לביצוע מאמץ גופני.
במאמץ נדרש המינרל לצורך תהליכים הקשורים בייצור וניצול אנרגיה, ומאחר וקצב תהליכים אלה גדל בזמן מאמץ גופני, כך הצורך במינרל המגנזיום עולה. יש לזכור שרמת איבוד המגנזיום עולה בזיעה ובשתן. בבדיקות דם בקרב ספורטאים, ניתן לראות בבירור שככל שמשך המאמץ ועוצמתו גדלים, כך איבוד המגנזיום בזיעה (במהלך הפעילות) ובשתן (לאחר הפעילות) הולך וגדל, מכאן שמחסור במגנזיום יוביל לפגיעה ברמת הביצוע של האדם העוסק בפעילות גופנית.
המחסור במגנזיום בקרב אנשים העוסקים בפעילות גופנית מתבטא בעיקר בכיווץ שרירים (Muscle Cramps) תוך כדי המאמץ, לאחריו או במהלך הלילה. זהו כיווץ בלתי רצוני ופתאומי של שריר או קבוצת שרירים. האזור השכיח ביותר הוא בשריר התאומים.
 
 נטילת מולטי ויטמין חשובה לכולנו ועל אחת כמה וכמה לעוסקים בפעילות הגופנית. בעקבות הפעילות הגופנית נוצרים חסרים תזונתיים עצומים בוויטמינים ומינרלים בגופינו. מחסורים אלו לא רק שיכולים לפגוע במטרה הסופית שלנו בין אם היא תחזוקה שוטפת, פיתוח מסת שריר, הרזייה, שיקום מדלקות או חיטוב הגוף, אלא גם בשיפור הביצועים, שלא לדבר על ההשלכות הבריאותיות כגון אנמיה, אוסטאופרוזיס ועוד.
ככל שהמעמסה על הגוף גדולה יותר כך נטילה יומיומית של מולטי ויטמין חשובה יותר. מומלץ לדאוג לשלב מולטי ויטמין איכותי ומגוון המשלב רכיבים המסייעים לספיגה משופרת והטמעה ממושכת יותר בגוף.
VM2000 הינה פורמולה המכילה מינונים עשירים במיוחד של ויטמינים ומינרלים, וכוללת שילוב ייחודי של נוגדי חמצון, קומפלקס ויטמיני B, חומצות אמינו ושילוב מיוחד של צמחי מרפא. הפורמולה מונעת חסרים ברכיבי תזונה וחיזוק מערכות הגוף השונות, לרבות מערכת החיסון, מגבירה את החיוניות והאנרגיה ומשפרת ביצועים ספורטיביים.
* כאב פטלופמורלי היא בעיית הברך השכיחה ביותר. מקורו של הכאב הפטלופמורלי הינו במפרק הפטלופמורלי המורכב ממבנים תומכים, בנוסף לפיקה ולעצם הירך. תסמונת כאב פטלופמורלי היא אחת מההפרעות השכיחות בברך, ופוגעת בפעילים גופנית ובשאינם פעילים
גופנית כאחד ונמצאה כאחראית לכ- 30% מהפגיעות הנראות במרפאות לרפואת ספורט.

כתבות נוספות