חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מגדלת את הדור הבא: היכרות עם המאמנת שירי בורשטיין

איגוד הטניס ממשיך גם השבוע עם פרויקט "הכר את המאמן", במסגרתו נאפשר לכם חובבי הענף להכיר מקרוב מספר מאמנים ומאמנות מצטיינים, כאלו אשר נמצאים לרוב מאחורי הקלעים, אך הינם בעלי משקל משמעותי בהתפתחות הטניסאים שלנו.

והשבוע: תכירו את שירי בורשטיין (41), אחד מהשמות הבולטים בטניס הנשים הישראלי בשנות ה-90 ומי שמנהלת בשני העשורים האחרונים קריירת אימון מרשימה, רובם ככולם במרכזי הטניס חיפה ורמה"ש וכן באקדמיה של איגוד הטניס שפעלה בעבר במכון וינגייט.

הגעתי דרך תכנית בתי ספר שמתקיימת גם כיום דרך מרכז הטניס בישראל. הגיעו מאמנים אלינו לבית הספר עם שיעור ניסיון. התקשרו לאמא שלי ואמרו שאני ספורטאית ומשם הכול התחיל.

סיפורה של בורשטיין, חיפאית במקור, מתחיל כבר בגיל 8 אז נחשפה לראשונה לענף הספורט הלבן. "הגיעו לבית הספר בו למדתי כמה מאמנים ממרכז הטניס בחיפה וערכו אצלנו אימון ניסיון. אני זוכרת שמאוד התלהבתי, מה גם שהתקשרו לאמא שלי וסיפרו לה שיש לי פוטנציאל כספורטאית. תוך זמן קצר התאהבתי במשחק ומאז בעצם הכל היסטוריה", היא משחזרת. "אימנו אותי במהלך השנים במרכז צוות של מאמנים מעולים שהיו מחויבים כלפיי ונתנו את הכל מעצמם – שמעון רפופורט, רוני סנדר, שרון כסיף, שחר פרקיס ואחרים. כמאמנת כיום אני נזכרת עד כמה ההשפעה שלהם עליי הייתה גדולה ומבינה כי יש לי אחריות גדולה עם המתאמנים שלי. גדלנו כמה טניסאים  כמשפחה אחת מלוכדת של שחקנים שהתפתחו בהמשך לרמות הכי גבוהות, כמו ליאור מור, נועם אוקון, יוני ארליך, ניר ולגרין, הילה רוזן, נטלי כהנא ואחרים. היינו מחכים שייגמר בית ספר ורצים לטניס, שם היינו מבלים כל יום עד הערב. אני בעיקר נזכרת ליחס החם לו זכינו מהמאמנים, שעות על גבי שעות של המון נתניה, אהבה והקניית ערכים שהולכים איתי עד עצם היום הזה, בטניס בפרט ובחיים בכלל".

אחרי שנים של התברגות בצמרת הדירוג של טניס הנשים בארץ, הצליחה בורשטיין להתקדם גם בסבב הנשים העולמי (הישג השיא שלה – 336 בעולם) ואף לייצג את נבחרת ישראל במסגרת גביע הפדרציה. ובכל זאת, אחרי תקופה בה לטענתה "נתקעה" בדירוג ולא הצליחה לפרוץ קדימה בסבב, בחרה בורשטיין לפרוש כבר בגיל 23 ולחצות את הקווים לעבר עמדת המאמנת. "הרגשתי שמיציתי את עצמי", היא מספרת ומיד עוברת לתאר את פרק ב' בחייה המקצועיים כמאמנת. "תוך זמן קצר כבר נרשמתי לקורס מאמנים בוינגייט וחזרתי לסגור מעגל כמאמנת במרכז הטניס בחיפה. התחלתי לאמן ילדים וילדות צעירים את יסודות המשחק. האפשרות שניתנה לי ללמד ילד או ילדה את הטכניקה לצד האהבה למשחק והמשמעת העצמית נתנה לי סיפוק ענק".

אחרי תקופה מאתגרת במרכז הטניס חיפה עברה בורשטיין לפנימיית המחוננים בוינגייט שם חברה לצוות המאמנים, עדי חן וסנדרה וסרמן והדריכה שורה של טניסאים וטניסאיות מוכשרים ברמה הארצית. כיום היא מאמנת במרכז הטניס ברמה"ש תחת אייל תעוז, שם היא עובדת במסגרת תכנית העתודה התחרותית הכוללת ילדים בגילאי 9-12 ופרויקט הנבחרות של מרכזי הטניס בישראל תחת ניהולו של רונן מורלי. בנוסף לוקחת חלק בורשטיין בפרויקט "אתנה" של איגוד הטניס לקידום טניסאיות צעירות.  "יש לי את הזכות לאמן בשנים האחרונות ילדים מדהימים שאוהבים מאוד טניס ובעיקר מחויבים ועובדים קשה במסגרת מרכז הטניס ברמת השרון", היא מוסיפה. "זוהי ללא ספק חממה מצוינת לטעמי לגידול טניסאים צעירים הנהנים מתכנית מקיפה עם צוות מאמנים מצוין שתומך ודוחף אותם כל הדרך להצלחה. כיף לראות את השאיפה שלהם למצוינות יחד עם הרצון להשתפר".

נשמע שתפקיד המאמנת הוא סוג של הגשמת חלום עבורך.

"בהחלט. יש השפעה אדירה למאמן שמתחיל עם הילד בגיל כל כך צעיר ומתווה לו את הדרך במובן מסוים. אני מאמינה שאימון טניס הוא הרבה מעבר ללמד פורהנד או בקהאנד. כמובן שהקניית היסודות הטכניים היא חשובה ביותר, אבל לפני כן על המאמנים לכוון את הילדים לאהוב את המשחק, ליהנות מהעבודה הקשה, ללמוד כיצד להתמודד עם הפסדים או משברים, ללמוד מהי משמעת עצמית, כח רצון, דבקות במטרה וגישה חיובית. כל אלו לצד כמובן אימון מקצועי ומקצועני יביאו את הילדים למיצוי הפוטנציאל שלהם".

בנימה אופטימית, מהו טניס בשבילך?

"טניס בשבילי הוא דרך חיים. זה ספורט שאני מאוד אוהבת ומשחק שעיצב את האישיות שלי במובנים רבים. כשאני מסתכלת לאחור ונזכרת במסע שעברתי החל מגיל 8 כילדה צעירה במרכז הטניס בחיפה, אני מבינה עד כמה הטניס בכלל ומרכז הטניס בפרט הם חלק בלתי נפרד מהאדם שאני היום. דרך הטניס למדתי לדבוק במטרה, להיות אופטימית תמיד ולשאוף לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר תוך חתירה למצוינות ולמאמץ מקסימלי עד להשגת היעד".

בואי נדבר קצת על הטניס הישראלי. כיצד את רואה את עתיד הענף?

"יש לנו הרבה מאוד ילדים ומאמנים מוכשרים בארץ. אני חושבת שעל מנת למקסם את הפוטנציאל עלינו לקיים תכנית מקיפה וארוכת טווח שתהיה אחראית על התפתחותם של הטניסאים המוכשרים ביותר שלנו בגילאים הצעירים. אני מאמינה שבעזרת השקעה נכונה ויישום של תכנית שכזו נוכל להגיע למצב בו הרבה יותר ילדים ישחקו טניס, ובהמשך לכך גם מאגר השחקנים שיצליחו להתברג בסבב העולמי ייגדל משמעותית".

 

כתבות נוספות

דילוג לתוכן