כפסע…!

רוני גולדמן

כפסע…!

נשארתי ער עד 02.00. בתקווה שהגשם פסק וגמר ה US Open  יצא לדרך. "שמתי גפרורים בעיניים" ואמרתי לעצמי- אשלים שעות השינה במהלך החג… וצפיתי, יחד עם מאות מליונים בחמש יבשות( ואולי גם חוצנים נוספים בכוכבים ביקום…). בתחילת המערכה הרביעית, לאחר שהפנומן הפסיד את משחקון הפתיחה בהגשה שלו, חשתי שנולה פשוט גדול עליו הפעם. פדרר, במאמץ עילאי עוד צימצם, מ 5:2 לדיוקוביץ'  ל-5:4 ועם 3 נקודות שבירה לזכותו, אותן החמיץ, אחת עם בריחה תמוהה לפורהנד בהחזרה, היה כפסע מלהשוות  ל- 5:5.

הגם שהפעם זה הסתיים ב-4 מערכות, לעומת 2 גמרי וימבלדון האחרונים ביניהם בני 5 המערכות, נראה היה שפדרר ,בכושרו הנוכחי, קרוב היה הפעם יותר מתמיד לנצח. הוא היגיע לרמות שיא בלתי נתפשות, וסחף עימו את דיוקוביץ' ליכולות הישרדות מטורפות, שהוציאו ממנו את וינריות- העל שלו….

כל האצטדיון, ונראה שכל מאות מליוני הצופים בעולם, אם לא רוב רובם, כל כך רצו בשביל פדרר. בגילו, מגיע לו עוד גראנד סלאם אחד, חותמת אחרונה להיותו, ללא עוררין, הגדול בהיסטוריה…ואז יוכל לפרוש בשקט. עם סיפוק של הגשמה. עם 18 גראנד סלאמים…

כמה שהיה חסר לו, בכל שלושת גמרי הגראנד סלאמס  האחרונים מול דיוקוביץ'  ה"גרוש ללירה", האקס פקטור. בגיל 34, למי ש"שרף", לאורך שנות הטניס שלו, את המגרש ביותר משחקים ושעות מכולם, כשהוא בפער 5 שנים מעל נולה, אפשר לנסות להבין מדוע. האם הכושר הפיזי, מופלא לגילו, ככל שיהיה, משפיע בסופו של דבר על המנטלי, וכשמולך נמצא ה"ראש הכי חזק" בטניס, הכי שורד, המחזיר הטוב בסבב, והגוף הכי אתלטי ועוצמתי- ה"משהו הנוסף" כנראה כבר קשה למימוש?…

לא שברת- נשברת…!

קטנתי מלנסות לנתח מה היה חסר לפדרר במשחקו. שהרי אנו עוסקים במי שמהווה סמל הטניס המושלם!! אך זה מטריד ומסקרן כאחד. האם אלו עליות נוספות לרשת שחסרות עדיין? ואולי יותר "הגש ורוץ לרשת" -מבית מדרשו של אדברג, מאמנו?…האם כמות האייסים הפעם לא היתה מספקת? או שמא קיצור הנקודות והעליה לרשת על הסרב השני של אדברג, מהלך נועז ויצירתי שרק מישהו כפדרר יכול לבצעו היטב, מעמדה ממש קרובה ל Half-court, גרמה לאבדן נקודות בהן ה –placing  היה לא טוב דיו והזמין חבטת העברה קלה מצד דיוקוביץ'? או  עייפות פיזית ברגעי money time  שהביאה להחטאות לא מחוייבות ולהחלטות לא טובות?…

קשה להצביע על סיבה/ות בודדת/ות.

מה שכן ראינו- מספר השבירות. פדרר שבר 4 פעמים. דיוקוביץ' שבר שש פעמים. 2 שבירות יותר= 2 מערכות יותר… זהו מבחן התוצאה. הפשוט והאכזר. וכאן לטעמי מקור הענין. למה זה קרה? זו כבר שאלה קשה יותר לפיצוח.

עודד טייג: "פדרר לא ניצל הזדמנויות שבירה ודיוקוביץ' זיהה זאת…"

ביקשתי מעודד טייג, מאמן בינלאומי בכיר ועתיר נסיון בטניס העולמי, לנסות להצביע על הסיבות למה שקרה כאן. הנה מדבריו: "גם אני כמובן התאכזבתי מהפסדו של פדרר כמו רוב הקהל בניו יורק אבל צריך להסיר את הכובע לסרבי שנלחם בקהל, בפדרר וגם לפעמים עם עצמו כי זה באמת לא היה הטניס הכי גדול שלו, זה רק מעצים את ההישג של דיוקוביץ.

 אני חושב שדיוקוביץ ניצח את פדרר הפעם רק בפן המנטלי. הנתון המדהים בעיניי במשחק הוא שפדרר זכה רק ב 4 מתוך 23 נקודות שבירה שהיו לו במשחק. וזה בעצם סיפור המשחק, פדרר באמת שלא נפל מדיוקוביץ  מבחינת רמת המשחק אבל לא הצליח לתרגם את ההזדמנויות הרבות שהיו לו לשבור את הסרב של דיוקוביץ. דיוקוביץ זיהה שיותר מפעם אחת פדרר לא מנצל הזדמנויות וגרם לפדרר לעשות יותר טעויות בנקודות הקריטיות.

לסיכום : פדרר נשאר הגדול בהיסטוריה אבל אם דיוקוביץ ימשיך בקצב הזכיות כמו ב 2015 אז אולי המשפט האחרון ישתנה בשנת 2019???"

הוא לא יוותר!!…

פדרר נהנה מכל רגע. והוא עדיין רעב לעוד גראנד סלאמים. לפחות אחד…הוא ימשיך לנסות. שנה, שנתיים. יותר. מי יודע…הוא מחובק בחום ובאהבה ע"י כל מי שצופה בו. נערץ בשל התנהגותו האצילית לא פחות מהטניס המושלם שלו. יודע שהם חושבים שמגיע לו ושהוא יכול. שחובבי הטניס כל כך רוצים את זה בשבילו…!

כולנו מאחלים לו שיצליח במשימה. וגם אם חלילה לא- אף אחד לא יקח ממנו את הנכס הבלעדי ויחודי שלו: היותו הגדול בכל הזמנים. האם בעשורים הקרובים טניסאי בסבב הגברים יגיע ל- 17 גראנד סלאמס?( או 18 או יותר אם פדרר יזכה בעוד כאלו…)- ימים יגידו. היחידי, כרגע, הקרוב לכך-  עם 10 גראנד סלאמס, אך גם עדיין רחוק מרחק לא פשוט של 7 ( או יותר…)מכך הוא דיוקוביץ'. אם יעשה זאת- נסיר בפניו הכובע.

ימים יגידו…

בינתיים נאחל לפנומן השוויצרי  להמשיך לגרום לכולנו עינוג עילאי בכל חבטה שלו. כל אחת היא יצירת מופת שאין דומה לה. וכמובן-לזכות בעוד גראנד סלאמס. אחד לפחות. או יותר. מגיע לו. מגיע לנו. מגיע לטניס.