ההיסטוריה שכחה אותך רובין, אבל אנחנו נזכור

מאת: דניאל רוזן

הידיעות על פרישתו של רובין סודרלינג ממשחק פעיל לא זכו להבלטה מיוחדת בארץ, או בעולם. וזה לגיטימי. אחרי הכול, מדובר בטניסאי גדול אבל לא אחד שגרף תארים על ימין ועל שמאל. אין לו תואר גראנד סלאם ברזומה, בשיאו הוא דורג במקום ה-4 בעולם ומעל לכל – השבדי לא שיחק מאז 2011. עבור מי שלא עקב, שזה פחות או יותר כולנו, סודרלינג סבל מדלקת בלוטות ולדבריו, עשה טעות קשה כאשר המשיך: "להתאמן כאשר הווירוס עוד נמצא בגוף". התוצאה היתה תקופת החלמה שנמתחה על פני חצי עשור וגם כיום, סודרלינג לא הרגיש שהוא מסוגל "לשחק ברמה בה אני מצפה מעצמי".

 בסך הכול, חבל על קריירה שמסתיימת בצורה כזו אבל הקריירה של סודרלינג לא מספיק משמעותית כדי להיכנס לאיזשהו פנתיאון. חוץ מהישג אחד. הישג כה מפואר, זוהר ויחיד במינו שהוא הכניס את השבדי למועדון אקסלוסיבי שאין בו עוד חברים. רק הוא והקירות. סודרלינג הוא האחראי הבלעדי לכך שרוג'ר פדרר זכה בכל אחד מארבעת תארי הגראנד סלאם משום שסודרלינג הוא היחיד אי פעם שגבר על רפאל נדאל ברולאן גארוס, כאשר הספרדי עוד היה בשיאו. ומי שזוכר איך נדאל נראה בפאריז באותן שנים יודע שזה הישג שמשול לטיפוס על האוורסט עם בוקסר, טי-שירט ונעלי אצבע.

ניצח את נדאל. בשיאו, על חימר, בצרפת. סודרלינג אחרי הסנסציה

 רפאל נדאל של 2009 היה מפלצת. עוד לפני כל הפציעות, הוא הגיע לפאריז באותה שנה אחרי שני ניצחונות ענק על רוג'ר פדרר בגמרים (ווימבלדון 2008 ואוסטרליה 2009), ניצחונות שקיבעו את מעמדו בתור הטניסאי הטוב בעולם וכאיש שסיים את שלטון היחיד של השוויצרי. הרולאן גארוס היה מבצר נדאלי ידוע עוד הרבה לפני 2009. רפא זכה בטורניר הזה ברציפות מאז 2005, כולל בפעם הראשונה בו הוא השתתף בו! שנה לפני כן, הוא טאטא את פדרר בגמר באופן באמת משפיל (פדרר ניצח 4 משחקונים בלבד בכל ההתמודדות) ונראה היה שרק אסון טבע ימנע ממנו לטייל לתואר בפעם החמישית.

 ואז, משום מקום, בשמינית הגמר, מול טניסאי שמעולם לא ניצח אותו ומעולם לא הגיע לשמינית גמר גראנד סלאם, הבלתי ייאמן קרה. בימים ובשבועות לאחר מכן יגידו שהגב כבר התחיל להציק לנדאל והוא היה מבואס מזה שההורים שלו התגרשו וכו'. אבל מי שראה את המשחק יודע שסודרלינג שיחק טניס אדיר באותו יום, ולתלות את ההישג הזה בכל מיני נסיבות מקלות, גם אם היו כאלו, זה עוול גדול. בעולם מתוקן, הטורניר היה צריך להסתיים במקום ורובין סודרלינג היה צריך לקבל את הגביע כי לעזאזל עם המשך המשחקים – הבנאדם עשה משהו בלתי אפשרי. אבל כמובן שהעסק לא עובד כך. המשחקים המשיכו כסדרם, סודרלינג עבר עוד שני יריבים, הגיע לגמר… והפסיד.

 עכשיו בואו נסתכל על הסיפור הזה מהצד השני, זה של פדרר. אחרי שלוש שנים דומיננטיות להחריד, היה רק תואר אחד שחסר בארון הגביעים שלו. תואר אחד שמנע ממנו להיכנס למועדון העילית של הטניסאים שזכו בכל 4 טורנירי הגראנד סלאם. במשך שלוש שנים ברציפות הוא הגיע לגמר הרולאן גארוס ונתקל עם הראש בקיר הספרדי. אחד הפרשנים של יורוספורט, ותסלחו לי שאני לא זוכר איזה, אמר פעם: "פדרר הוא שחקן החימר השני הגדול בכל הזמנים והוא הולך לסיים את הקריירה בלי תואר ברולאן גארוס". אני מת לדעת איך נראו הפנים שלו בשניה שהוא הבין שהשנה, נדאל לא ימתין לו בגמר.

בלי סודרלינג, לא היינו מגיעים לרגע הזה

 אז פדרר לקח את הצ'אנס. משחק הגמר נמשך קצת יותר משעתיים, סודרלינג משך פעם אחת לשובר שוויון אבל לא יותר מזה. זה נראה כמו עוד משחק של פדרר מול כל מי שהוא לא רפאל נדאל. בסיום השוויצרי השווה את שיא הגראנד סלאמים של פיט סמפראס וחשוב מכך, הניף בפעם הראשונה וכנראה האחרונה את הגביע הכסוף שמחלקים שם. מעריציו ברחבי העולם שמחו וצהלו ורק רובין סודרלינג, האיש שהפך את הכול לאפשרי, נשאר בצד. שנה לאחר מכן סודרלינג נקם בפדרר והדיח אותו מפאריז. הוא הגיע לגמר בפעם השניה ברציפות אבל נחשו מי המתין לו שם? נדאל הראה שהברק לא מכה פעמיים וניפנף אותו בדרך לפתיחת הרצף החדש שלו, זה שנמשך חמש שנים והסתיים רק עם ההפסד לדג'וקוביץ' ברבע הגמר השנה, הרבה אחרי שהדעיכה של הספרדי הפכה לעובדה מוגמרת.

וכך הפך רובין סודרלינג לסיפור טראגי במונחי ספורט – האיש שהרוויח הכי ביושר תואר גראנד סלאם, מבלי לזכות בו. ועכשיו הוא פרש רשמית, בדרך לסבב הסניורים או לעמדת הפרשן בטלוויזיה או להשד יודע מה עושים פנסיונרים בני 31 עם 10 מיליון דולר בבנק בשבדיה. אבל אנחנו זוכרים, רובין. אנחנו מעריצי פדרר זוכרים הכול, ולעולם לא נשכח אותך. תודה.