חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

אין לו רגע דל: היכרות עם המאמן יואב שב

 איגוד הטניס ממשיך גם השבוע עם פרויקט "הכר את המאמן", במסגרתו נאפשר לכם חובבי הענף להכיר מקרוב מספר מאמנים ומאמנות מצטיינים, כאלו אשר נמצאים לרוב מאחורי הקלעים, אך הינם בעלי משקל משמעותי בהתפתחות הטניסאים שלנו.

והפעם: קבלו את יואב שב, בן 31 סה"כ, אולם מי שמציג מאחוריו קריירת אימון חסרת תקדים, כזו שלא הייתה מביישת מבוגרים בהרבה ממנו. לא מאמינים? מה תגידו על קריירה הכוללת ליווי צמוד של דודי סלע ואלכס בוגמולוב בסבב ה-ATP העולמי, כולל הטורנירים הנחשקים בתבל, אימון נבחרת הדיוויס של רוסיה הגדולה ועד להצעה מאתגרת במיוחד במסגרתה הוא משמש כיום כמאמן העל של נבחרות הנוער בטיוואן. ואם זה לא מספיק, שב מכהן גם כמאמן הראשי במרכז הטניס בבאר-שבע, עיר מגוריו, שם הוא מטפח באופן מרשים את הדור הבא של הטניסאים הישראלים. על זה נאמר המשפט המפורסם משירה של נעמי שמר, "אין לו רגע דל".

בחזרה לאחור. שב החל לשחק טניס במרכז הטניס בבאר-שבע באזור גיל 7. סבו, גדליהו אלבוים ז"ל, היה מחלוצי הטניס בבירת הנגב ונמנה בין המקימים של מגרשי הטניס הראשונים בעיר יחד עם יעקב עורבי ז"ל. באמצעות הייחוס המשפחתי והטניס שזרם בעורקי המשפחה, זכה שב ג'וניור כבר מגיל צעיר במעטפת מקצועית ומשפחתית אשר סייעה לו להתקדם גם ברמה התחרותית בגילאי הילדים והנוער. "האמת שהיא שהתחלתי לשחק טניס בשביל הכיף", משחזר שב את ראשית דרכו בענף. "לאט לאט כשראיתי שאני לא רע, הגברתי את כמות האימונים והתחלתי להשתתף בתחרויות. בגילאי 16-18 כבר הייתי בין השלושה הטובים בארץ, התגייסתי כספורטאי פעיל לצה"ל ואפילו השגתי כמה נקודות ATP אחרי סדרה של כמה תחרויות פיוצ'ר בחו"ל, אבל לקראת סוף השירות שלי החלטתי לפרוש. הבנתי שאני לא מספיק טוב בשביל להגיע לרמות הגבוהות. לימים, כשעבדתי עם דודי ובוגמולוב בסבב, הבנתי עד כמה רחוק הייתי משם וכמה קשה זה להיות שחקן ברמות הללו".

סביר היה להניח כי לאחר הפרישה יחווה שב משבר כלשהו, אולם טלפון אחד שהגיע מחברו משכבר הימים, דודי סלע, טרף את כל הקלפים ומנע משב בן ה-21 דאז להיקלע לרחמים עצמיים. "יום אחד אני מקבל טלפון מדודי סלע", הוא נזכר. "הכרתי אותו מאז שהיינו קטנים בתחרויות הארציות של האיגוד. שנינו הרי בני אותו גיל, כך שיצא לי לשחק נגדו גם בגילאים הצעירים ובליגות. האמת היא שאף פעם לא הוצאתי ממנו יותר משני גיימים במשחק והוא לרוב נהנה "להתעלל" בי, אבל נוצרה בינינו חברות. אחיו עופר היה ישן אצלי כששיחק תחרויות בינלאומיות בארץ באזור הדרום, ולאחר מכן גם דודי הגיע ונוצר קשר מיוחד. בשיחה דודי אמר לי ששמע שפרשתי והציע לי ללוות אותו כמה שבועות לטורנירים, בעיקר כדי שלא יהיה לבד ובמטרה שנוכל להתאמן ביחד. יצאנו לתחרות צ'לנג'ר ראשונה ביחד בספרד ב-2007 ומאז הכל היסטוריה. זו הייתה תקופה מדהימה שנמשכה כשלוש שנים עם המון חוויות מטורנירים ברחבי העולם והיכרות מרתקת עם הסבב העולמי מכל הזוויות שלו".

יחד עם שב, רשם סלע תקופה מדהימה במהלכה היה שותף להישג הגדול של נבחרת ישראל בגביע הדיוויס בדמות העפלה לחצי גמר הבית העליון וכן הצלחה אישית שהתבטאה בדירוג שיא (29 בעולם) בסבב. "אני חושב שמה שגרם לציוות בינינו להצליח הייתה קודם כל החברות בינינו. ידענו לעשות את ההפרדה בין החברות מחוץ למגרש לעבודה מקצועית ברמות הגבוהות ביותר על המגרש. זה התבטא בתוצאות שלו. בכלל, זה היה כיף אדיר בתור מאמן לראות כיצד חבר טוב מתפתח ומקבע את עצמו כאחד הטניסאים הטובים בעולם".

בסוף 2009, אחרי שלוש שנים ו-30 שבועות סה"כ אותם בילה שב בצוותא עם דודי בחו"ל, החליטו השניים להיפרד, במובן המטאפורי בלבד. שב התקשה עם השהות הממושכת בחו"ל והטיסות וחיפש אתנחתא מהעבודה הסיזיפית בסבב שנמשכה כחצי שנה. אלא שאז במאי 2010, במהלך טורניר הצלנג'ר שהתקיים במרכז הטניס ברמת השרון, פנה אליו אלכס בוגומולוב הרוסי/אמריקאי, שדורג בזמנו בתחתית המאייה השלישית בסבב, שתהה מדוע שב כבר לא עובד עם דודי והציע לו לשמש כמאמנו. "הלכתי לראות את דודי כחבר בתחרות שהתקיימה אז ברמה"ש. במקרה פגשתי שם את אלכס, אותו הכרתי מהסבב. התחלנו לדבר והוא הציע לי את התפקיד. הוא סיפר שהוא חזר מפציעה קשה אחרי למעלה משנה, ושאל אם אוכל לעזור לו לתקופה קצרה של הכנה ותחרויות בארה"ב". שיתוף הפעולה בין השניים נמשך עד 2013, שלוש שנים נוספות שהסתיימו בהצלחה מהדהדת. בוגמולוב העפיל לדירוג שיא (32 בעולם, כולל בחירתו לשחקן המשתפר בסבב ב-2011), תקופה שביססה עוד יותר את שב כמאמן צעיר ומרשים במיוחד. ההצלחה עברה מהר מאוד הלאה והובילה את שב לזכות בהצעה חלומית לה פשוט לא ניתן לסרב – אימון נבחרת הדיוויס של רוסיה הגדולה, אליה הגיע ב-2012, עם שחקנים כמו ניקולאי דוידנקו, דמיטרי טורסנוב, אלכס בוגמולוב ואחרים. השיא עבור שב היה ללוות את הנבחרת באליפות העולם באותה שנה, אירוע שיא שכלל את השתתפותן של 8 הנבחרות הטובות בתבל".

""

יואב שב, דודי סלע ואלכס בוגומולוב

אולם אם חשבתם שכאן תמה ההתקדמות המטאורית של שב, הרי שאתם טועים ובגדול. ב-2014 הוא נקרא שוב לדגל ע"י דודי סלע, אותו ליווה הפעם במשך תקופה קצרה של 10 שבועות עד לאליפות ארה"ב הפתוחה. לאחר מכן החליט לחזור ארצה ולקבל את משרת מאמן העל במרכז הטניס בבאר-שבע, שם הוא משמש עד היום כישות המקצועית הראשית במרכז. "חזרתי למקום בו גדלתי, לבית בו למדתי לראשונה כיצד לשחק טניס, כך שזה בהחלט מרגש", הוא מציין. "אני עובד עם שנתונים 2003 וכמה שחקנים שבהחלט ידברו בשנים הקרובות. זה המקום להגיד תודה ענקית ליניב סקירה, המנהל המקצועי במרכז שנותן לי גב וביטחון מלא לעבוד בדרך שלי. מבחינתי זה כיף גדול לאמן חבר'ה צעירים ולהקנות להם אלמנטים חשובים להתקדמות בקריירה שלהם".

בוא נדבר על טיוואן. שמענו שאפילו לשם הגיע השם שלך?

"כן, זה נכון. הגעתי לטיוואן דרך אתר ייעודי באינטרנט לעבודות של מאמני טניס. מעלים לשם כל הזמן משרות למאמנים ועבודות מעניינות שמוצעות רק למאמנים שעובדים ב-ATP. הגעתי דרך האתר למשרה באיגוד הטניס של טיוואן. הם חיפשו שם מאמן עם ניסיון בעבודה עם נוער. אחרי שעברתי שלב של סינונים ועמדתי בתנאי הסף שהם הציבו, קיבלתי את התפקיד. יצאתי לשם בחודש שעבר ונדהמתי מההשקעה העצומה שלהם בטניס. יש להם 4 או 5 שחקנים בטופ 100 בגילאי הנוער ורואים שנעשית שם עבודה יסודית. העברתי שם שתי השתלמויות והיה מדהים. בקרוב בטח אחזור לשם שוב".

עם כל הכבוד לטיוואן, בוא נדבר על הטניס הישראלי. כיצד מתקדמים את הטניס שלנו לדעתך?

"אני בן אדם אופטימי מטבעי וציוני נלהב, כך שמבחינתי הטניס הישראלי הוא החשוב ביותר. יש שחקנים טובים בארץ שבהחלט יכולים להתפתח. מה שבכל זאת קצת כואב לי מהסתכלות מהצד הוא העובדה שהמאמנים בארץ לא מוערכים מספיק. יותר מדי קל היום להורים לתלות את האשמה במאמן. מספיק שהילד מפסיד בתחרות אחת, המאמן ישר אשם ומחליפים את המאמן. זו הפכה לשיטה וזה דבר קלוקל בעיניי. הרי אם ילד נכשל במבחן במתמטיקה, לא מחליפים את המורה. לבנות שחקן או שחקנית טניס זה דבר שלוקח שנים. אנחנו חייבים לגלות הרבה יותר סבלנות כלפי המאמנים, כי החומר כאן מצוין. בטיוואן נחשפתי לטיפול אחר לגמרי בנושא הזה. כדאי שנלמד מהם דבר או שניים".

אז מה אתה מציע? איך מקדמים את הטניס הישראלי?

"שיתוף הפעולה בין הארגונים הוא חשוב מאוד ואפילו קריטי להצלחת הענף. אני לא הראשון שאומר זאת, אבל הגיע הזמן שהשחקנים הטובים ביותר בכל קבוצת גיל ישחקו ביחד בקונסטלציה מסוימת ברמת הנבחרות. זהו לטעמי הדבר המרכזי שיש לעשות. מעבר לכך, עבודה קשה והתמדה הן המפתחות להצלחה".

איפה נראה אותך בעוד 5 שנים?

"אני מקווה ומאמין שאחזור לסבב. יש לי עוד הרבה חלומות להגשים. אחרי שאימנתי את דודי ואלכס ברמות הכי גבוהות קיבלתי תיאבון. החלום הגדול הוא לעבוד עם שחקן בטופ 20 העולמי. עם זאת, כפטריוט, הייתי שמח לעשות את המסע הזה עם שחקן הישראלי וכמובן לסייע בעתיד לנבחרת הדיוויס שלנו בזירה הבינלאומית".

""
יואב שב עם בנו

כתבות נוספות

דילוג לתוכן