אני פונה אליכם בצל מגפת הקורונה שנפלה עלינו וגורמת לנזקים אין קץ. מה עושים ומה יקרה? זוהי השאלה שנמצאת אצל כולכם בתקופה קשה ומסובכת זאת.
האם צריך לפעול כגוף עצמאי או להצטרף לכלל ענפי הספורט? הרי הבעיה הבוערת עם החזרת הספורט התחרותי והאיגודי הינה הנושא הכלכלי, בעיית השיעורים הפרטיים, האימונים הקבוצתיים וחוגי הטניס. כל ענפי הספורט נאבקים בשאלה זו שהינה גם קיומית כיוון שללא החוגים וללא הקבוצות לא יוכל המועדון להתקיים כלכלית ולא יוכל לפתח שחקנים, ומצד שני אנו כפופים בעיקר למשרד הבריאות (וגם דרך משרד הספורט) החרד מהימצאות מספר ילדים יחד על המגרש פן ידביקו אחד את השני. מספיק שילד אחד ייפגע קשה והכל יירד לטמיון. גם אם חלק מאתנו לא מסכימים עם הוראות המשרד, אנו עדיין מצווים לציית להם.
חוגי הספורט אינם בלעדיים לטניס אלא קיימים בכל ענפי הספורט ומהווים חלק חשוב ביותר בקיום כל ענף. לאור זאת בחרנו באיגוד הטניס שלא לנקוט בצעדים פרטניים אלא להצטרף כמובילים בגלל חשיבות הטניס, לכל ענפי הספורט בהנהגת הוועד האולימפי, אשר התווה דרך בת שלושה שלבים:
1. החזרת הספורט ההישגי לפעולה.
2. החזרת הספורט התחרותי.
3. החזרת הספורט המועדוני והעממי, כולל חוגים, במקביל לחזרת הילדים לבתי הספר.
דרך זאת הוכיחה את עצמה, כיוון שבתוך פחות משבוע ימים עברנו את שלב 2 ואנו עומדים בפני השלב השלישי, שיחזיר את המצב קרוב מאוד לקדמותו ויאפשר למועדונים לקיים את הפעילות ולשפר את המצב הכלכלי.
הדרך המאורגנת הינה היחידה שמשרד הבריאות מוכן לעמוד מולה ואנו אכן מקיימים דיוני חרום עם האחראית מטעם משרד הספורט, ישירות עם צמרת משרד הבריאות (היועץ המשפטי, המשנה למנכ"ל והמנכ"ל), פותרים בעיות והולכים קדימה למטרה שהינה נורמליזציה.
האם הפגנות וקבוצות לחץ מזרזות את הליך קבלת ההחלטות? איני בטוח כלל, משום שהן מתפרשות אצל מקבלי ההחלטות כהליך כלכלי יותר מאשר דאגה לספורט וכמשרתות אינטרסים של בודדים.
ביום חמישי בערב תתקיים הפגנת ענק של תעשיית הספורט, המשרתת מעל למיליון אנשים, ותורמת עיקרית לבריאות ומניעת מחלות וחשיבותה רבה, אבל כידוע כבר מתוכננת פתיחת חדרי הכושר. גם אנחנו, באיגוד, יזמנו ולחצנו לפני שבוע בדיוק בקיום עצרת ספורטאים לפתיחת הספורט עקב חוסר היענות של משרד הבריאות, אבל ההתקדמות במגעים הישירים הפכה את היוזמה הזאת ללא רלוונטית בשלב הזה.
לכן החלטנו, באופן חד משמעי, להמשיך בדרך ההידברות וקידום ההקלות לספורט באורח ישיר ולא דרך התקשורת והכיכר, כיוון שהתוצאות חשובות יותר מהדרך.
אנו מפצירים במועדונים להתאגד לפנות לביטוח לאומי ולאוצר על מנת לקבל פיצוי על תקופת ההשבתה, להיעזר במומחים מההנהלה שהציעו עזרתם, ולהסתייע בקרן העזרה שנפתחה כעת גם למדריכים בעלי ותק שהעמיד איגוד הטניס, הדואג בעיקר לחברי האיגוד אך גם לאחרים. עוד טיפה סבלנות ונגיע חזרה. בצאת יום הזיכרון העצוב וקורע הלב, אני מאחל חג עצמאות שמח לכולם ובתקווה להתאוששות מהירה.
ד"ר יוני ירום, יו"ר איגוד הטניס.
