אחרי 13 שנות קריירה, שחר פאר פורשת מטניס מקצועני פעיל.

שחר פאר (29) גדולת הטניסאיות הישראליות, בעלת דרוג היחידים הגבוה ביותר של טניסאי ישראלי אי פעם – 11 בעולם, אחת הספורטאיות הישראליות המצליחות מאז ומעולם, מודיעה על פרישה ממשחק טניס מקצועני פעיל. הפרישה מגיעה בעקבות פציעה כרונית בכתף במשך השנתיים וחצי האחרונות. כל ניסיונות השיקום על ידי טובי הרופאים והפזיותרפיסטים בארץ ובעולם לא הועילו. מכיוון ששחר אינה מאמינה בשום דבר אלא בלתת 100%, הגיעה ההחלטה הלא פשוטה, להניח את המחבט ולהתחיל את שלב ב׳ של החיים.

ביום שישי 3.3.17, תשודר בחדשות ערוץ 2 במסגרת ״אולפן שישי״ כתבה נרחבת על שחר, על הקריירה, התלבטויות הפרישה והתוכניות לעתיד.

שחר החלה לשחק טניס בגיל 6.5 בעקבות אחיה שלומי ואחותה שני, מאמנה הראשון יגאל גיפש, אשר היה בזמנו עולה חדש מרוסיה הנחיל לה את יסודות הטניס, את המשמעת ומוסר העבודה הגבוה שאפיין אותה לכל אורך הקריירה. יגאל הביא את שחר למספר אחת בילדות בישראל ועשה איתה את הצעדים הראשונים בתחרויות בינלאומיות באירופה ובארה״ב החל מגיל 8.

בגיל 12 החלה שחר לעבוד תחת הנחייתו של עודד יעקב בשילוב עם סנדרה וסרמן ומאמן הכושר יובל חיגר.

שיאה של תקופה זו הייתה זכייתה של שחר באליפות ישראל לבוגרות כבר בגיל 14, ומיד לאחר מכן זכייה בתחרות האורנג׳ בול הנחשבת לאליפות העולם הלא רשמית לגילאי 14.

כאשר סנדרה עזבה (עקב הריון) הצטרפו ליאור מור והפסיכולוג עמוס מיתר לצוות. בגיל 16 זכתה שחר בתואר גראנד סלאם לנוער באליפות אוסטרליה הפתוחה. שחר הייתה השחקנית המובילה בנבחרת הנוער של ישראל כולל עליה לשלב חצי גמר אליפות העולם לנבחרות נוער. במקביל החלה את צעדיה הראשונים בסבב הבוגרות, בתחילה בסבב ה ITF שבו זכתה ב 6 תארי יחידות ו 4 תארי זוגות, ובשלב מאוחר יותר עברה לסבב ה WTA המקצועני.

שחר צורפה לנבחרת הבוגרות של ישראל עוד לפני היותה בת 15 (שנת 2002), ולאורך כל הקריירה שלה הקפידה לייצג את המדינה בכבוד בכל המפעלים הבינלאומיים, שחר הובילה את נבחרת הנשים מעל עשור והשיא היה עליה לבית העליון במפעל גביע הפדרציה, דבר שהביא לארץ נבחרות מובילות בעולם כמו נבחרת רוסיה ונבחרת צ׳כיה.

שחר זכתה ב 8 אליפויות ישראל לבוגרות והשתתפה בשתי אולימפיאדות, בביג׳ינג 2008  ובלונדון 2012.

יחד עם התמודדות בסבב העולמי הקפידה שחר לנהל חיים נורמליים, חברים, טיולים, מסיבות, לסיים את בית ספר התיכון עם בגרות מלאה ולשרת בצה״ל שרות מלא כספורטאית מצטיינת.

בשנת 2006 החלה שחר להתאמן תחת הנחיתו של חוזה היגראס בשיתוף עם עודד טייג ומאמן הכושר מולי אפשטיין. בשלב הבא התאמנה שחר עם פאבלו ג׳אקופלי ומאמן הכושר יעקב קושינסקי, כל זאת בניהולו של עמית נאור. בשנות הקריירה האחרונות ליוו אותה גם יואב בן צבי ומאמן הכושר אורן בר-נור.

בסבב ה WTA זכתה שחר ב 6 תארי יחידות וב 3 תארי זוגות.

שחר העפילה פעמיים לשלב רבע הגמר יחידות בתחרויות גראנד סלאם (אוסטרליה הפתוחה וארה״ב הפתוחה), כמו כן הגיעה לגמר גראנד סלאם בזוגות (אוסטרליה הפתוחה).

בשיאה דורגה שחר במקום ה 11 בעולם ביחידות ובמקום ה 14 בעולם בזוגות.

שנים רבות הייתה חברה קבועה בדרוג  20 הראשונות בעולם.

בעקבות החרמתה ואי שיתופה בטורניר דובאי 2009, קיבלה שחר תמיכה בינלאומית נרחבת בכלל, ומעולם הספורט בפרט, בזכותה להתחרות בכל מקום בעולם ככל ספורטאי אחר. בעקבות תמיכה זו החלה שחר להוביל את המאבק לשוויון זכויות של שחקניות טניס בעולם. כתוצאה מכך הוחלט כי כל טורניר שלא יאפשר לשחקנית להשתתף בו מסיבות פוליטיות או גזעניות יבוטל לאלתר.

עקב החרמתה של שחר נקנס טורניר דובאי על ידי ה WTA בסך של 300,000 $. שחר לחצה על ה WTA להעביר את הכסף למטרה הולמת. מכיון ששחר הוחרמה על בסיס היותה ישראלית וכתוצאה מהסכסוך הערבי יהודי, החליטה שחר לתרום את הסכום למיחשוב בית ספר בעיר לוד שבו לומדים ילדים ערבים ויהודים יחדיו.

שחר הקפידה כל השנים להחזיר לקהילה על ידי התנדבות למטרות ראויות, אימונים עם ילדים, עם נזקקים ועם ספורטאים מוגבלים. ביקור ילדים חולים וחיזוקם בשלבי מלחמתם במחלותיהם הקשות, בהתנדבות באירגונים כגון וראיטי, סיסמא לכל תלמיד, גדולים מהחיים ועוד.

לכל אורך הקריירה נודעה שחר כלוחמת חסרת פשרות על המגרש, כדוגמה למקצוענות ועבודה קשה. היא הפכה לסמל לנשים רבות כי כל דבר הוא אפשרי עם עבודה קשה ואמונה. בנסיעותיה הרבות בכל רחבי העולם יצגה את ישראל ככל יכולתה, במקומות מסוימים חוותה הפגנות (בחלקן אלימות) נגדה בשל היותה ישראלית ויהודיה, שחר  אף פעם לא התחבאה ותמיד עמדה על כך שתוצג כישראלית גאה ותופיע תחת דגל ישראל. שחר ביקרה וחיזקה קהילות יהודיות בכל מקום והייתה להם מקור לגאווה.

בשנת 2010 נבחרה שחר להוביל את מצעד החיים באושוויץ. אירוע זה היה סגירת מעגל בהיסטוריה של המשפחה, סבתא של שחר, יוליאנה אקשטיין ז"ל, ששרדה את השואה באושוויץ ואמה עליזה הצטרפו אליה. 3 דורות של נשים שמוכיחות את תקומת ישראל.

על הישגיה, על אופיה, על תרומתה לנשים, לישראל וליהודים בעולם, זכתה שחר בכבוד להדליק משואה בטקס יום העצמאות ה 66 למדינת ישראל ב2014

 

יו״ר איגוד הטניס אסי טוכמאייר: ״  אחת הספורטאיות הישראליות המצליחות מאז ומעולם  .שחר היוותה במשך 13 שנות הקריירה מודל לעבודה קשה, מקצוענות והתמדה אינסופית. היתה שגרירה של הספורט הישראלי והטניס בפרט והובילה את נבחרת הפדרציה להישגים מעל לעשור שנים. אנו מאחלים לשחר הרבה הצלחה בהמשך ולטניס הישראלי שתקום שחר פאר חדשה.

מנכ״ל איגוד הטניס שלמה גליקשטיין:״  מבחינתי הספורטאית הגדולה ביותר בתולדות המדינה, הן בהישגים שלה במהלך השנים הן באופי שלה ובעיקר בעבודה המאוד מאוד קשה שתמיד אפיינה אותה, במחוייבות , בנחישות במסירות בכל מה שקשור וסובב את הטניס. ווינרית בנשמתה, בעלת מוסר עבודה בלתי רגיל שזהו דבר נדיר בטח במדינת ישראל וגם בעולם. שחר שמרה במשך 13 שנות הקריירה על רמת טניס מאוד גבוהה והגיעה להישגים בלתי רגילים, תרמה רבות לנבחרת הפדרציה והיה שיתוף פעולה מלא במשך כל השנים בין האיגוד לצוות שלה והמשפחה. אני מצדיע לה על כל הישיגיה. ספורטאית למופת!״

כתבות נוספות