חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

אגדות דשא: הגמרים הגדולים של ווימבלדון

רבים מנסים להסביר את סוד הקסם של טורניר ווימבלדון. יש הטוענים כי מדובר בדשא הירוק והמרענן לאחר עונת החימר שמצליח לרגש את השחקנים וחובבי הטניס בכל פעם מחדש, אחרים תולים את הסברם ביוקרה וההילה יוצאת הדופן סביב הטורניר, בעוד התלבושות הלבנות של הספורטאים והספורטאיות מעניקות לדעת חובבים נוספים לענף תחושה של קדושה כיאה ל"ספורט הלבן".

על כל פנים, יממה לפני גמר הנשים ו-48 שעות לגמר הגברים גרסת 2016, החלטנו ולחזור אל התרפקות נוסטלגית ומיוחדת הכוללת שלושה ממשחקי הגמר הגדולים בתולדות ווימבלדון, כאלו שהפכו לנכס צאן ברזל עבור כל מי שרואה במחבט ובכדור הטניס כחלק בלתי נפרד מחייו. תבלו.

 

 2008: המשחק הגדול בהיסטוריה? נדאל ופדרר מגיעים לקצה גבול היכולת 

היריבות בין רפאל נדאל לרוג'ר פדרר במהלך שני העשורים האחרונים ניפקה לחובבי הטניס אינספור משחקים מרתקים מצידם של שניים מהשחקנים הגדולים ששיחקו אי פעם בסבב. אחרי שנתיים רצופות בהן נפגשו במעמד הגמר של הטורניר, שנתיים בהן גילה פדרר עליונות יוצאת דופן בסבב הגברים, ובדגש על ווימבלדון (6 זכיות רצופות), הפעם הייתה זו שעתו של "השור הספרדי" להתבלט על הדשא במשחק גמר שנכנס לפנתיאון הטניס העולמי.

נדאל בעל רעמת השיער פתח נהדר עם זכייה ב-2 המערכות הראשונות (4:6, 4:6), אולם בהמשך גילה על בשרו כי הפנומן ושמו פדרר לא מוותר כל כך בקלות, כאשר השוויצרי חזר ב-2 המערכות הבאות עם ניצחונות בשוברי שוויון. המשמעות: מערכה חמישית ומכריעה על התואר. דווקא כשנדמה היה שפדרר בדרך להשלים קאמבק מהסרטים, גילה נדאל אופי יוצא דופן ולאחר אחת מתצוגות הטניס הגדולות שנראו במחוזותינו בשנים האחרונות, סיים את המשחק עם 7:9 חלומי כל הדרך אל התואר, תוך שכיבה בלתי נשכחת על הדשא באחת התמונות המפורסמות ביותר שידע ווימבלדון.

על מנת להבין את גודל ההישג של נדאל, יש לציין כי הוא הצליח לעצור רצף בלתי נתפס של 40 ניצחונות רצופים מצידו של פדרר על דשא (לא הפסיד מאז 2002). למעשה, ניתן לומר בדיעבד כי הניצחון הגדול ההוא היווה את תחילתו של עידן חדש בסבב שבו הפך נדאל לחבר מן המניין בצמרת העולמית.



2001: סידנרלה ושמה גוראן איבניסביץ׳

כאשר מדברים על הקסם הקיים בטורניר ווימבלדון יש המזכירים באותו משפט גם את הטורניר המופלא של שנת 2001, בו הפך גוראן איבניסביץ' משחקן ממוצע בסבב לאגדת טניס עוד בימי חייו. הקרואטי בעל הסרבים האימתניים נכנס לטורניר בזכות כרטיס חופשי מהמארגנים כשהוא מדורג במקום ה-125 בלבד בעולם, אולם לאור העובדה שהגיע שלוש פעמים בעבר לגמר באול אינגלנד קלאב (1992, 1994, 1998 – הפסיד בכולם) קיבל את האפשרות להיכנס להגרלה הראשית. אחרי תקופה ארוכה של פציעות טורדניות וחוסר יציבות, הכול לפתע החל להתחבר לגוראן שבגיל 30 הצליח לנצח את בכירי הטניסאים דאז בסבב, ביניהם קרלוס מויה, טים הנמן, מראט סאפין ועוד.

במעמד הגמר הטירוף סביב הקרואטי הגיע לשיאים חדשים, כאשר הקהל המעודן במגרש המרכזי התחלף באלפי אוהדים משולהבים שתמכו באיבניסביץ' לכל אורך המשחק מול פטריק ראפטר. במצב של שוויון 2:2 במערכות, קיבלו חובבי הטניס מערכה חמישית ומכרעת שלא תישכח לעולם עם ניצחון 7:9 משוגע של איבניסביץ' שהדהים את עולם הטניס. בסיום, מיהר גוראן הנרגש לעלות ליציע לחיבוק חם עם אביו ואביו סרג'אן, שנצטווה להיעדר מהמשחק בשל בעיות לב מהן סבל. "אני מרגיש שאני עדיין בתוך חלום וכשאתעורר יגידו לי שלא זכיתי", סיפר בסיום איבניסביץ', עבורו טורניר ווימבלדון לא יישכח לעולם.



 

1998: קאמבק מהסרטים של שטפי גראף

 

1988 הייתה השנה הטובה בקריירה של שטפי גראף הגרמנייה. בגיל 19 בלבד הצליחה גראף להשלים זכייה יוצאת דופן בכל אחד מארבעת טורנירי הגראנד סלאם – הישג שהכניס אותה לספרי ההיסטוריה של הענף ולא שוחזר עד עצם היום הזה. שבועות ספורים אחרי שפירקה לחתיכות את נטשה זברבה האומללה עם "דאבל בייגל" (0:6, 0:6) בגמר הרולאן גארוס תוך 32 דקות בלבד, נדרשה גראף לעמוד מול משוכה גבוהה בהרבה במעמד הגמר של ווימבלדון, כאשר מולה ניצבה במשחק האלופה הבלתי מעורערת של הטורניר, מרטינה נברטילובה, שזכתה בו בשש השנים הקודמות ברציפות ואף ניצחה אותה בגמר הטורניר שנה קודם לכן.

גם הגמר של אותה שנה נפתח במעמד צד אחד, כשנברטילובה הוליכה ביתרון מבטיח של מערכה פלוס שבירה (5:7, 0:2) בדרך לתואר השביעי. אלא שאז התגלתה בפני הצופים במגרש המרכזי בווימבלדון, מי היא שטפי גראף. הגרמנייה הצעירה הוכיחה עוצמות מנטאליות יוצאות מגדר הרגיל והפסידה מאותו רגע משחקון אחד בלבד. הניצחון הענק ההוא רק הגביר את המומנטום של גראף שהוסיפה למאזנה באותה שנה גם מדליית זהב בטורניר האולימפי בסיאול. 

כתבות נוספות

דילוג לתוכן